1. זיקוק משולש ו"וויסקי ארוחת הבוקר" – מזקקת Auchentoshan היא למעשה היחידה בסקוטלנד שמזקקת את הוויסקי שלה בזיקוק משולש מלא לכל טיפה. רוב המזקקות האחרות מסתפקות בזיקוק כפול, ורק מתי מעט מנסות זיקוק משולש – וגם זה לפרקי זמן קצרים בשנה. התוצאה של השיטה הייחודית הזו? הניו-מייק (תזקיק הגלם) של Auchentoshan יוצא מהדודים בחוזק של כ־81% אלכוהול – הרבה יותר גבוה מהחוזק של ~65–70% במזקקות אחרות. הוויסקי המעודן והקליל שמתקבל זיכה את Auchentoshan בכינוי החביב "וויסקי ארוחת הבוקר"
(מרמז שאפילו לפני 12 בצהריים הוא מחליק בקלי קלות… רק אל תגידו שקיבלתם את הרעיון מאיתנו!).
2. הפצצת הבליץ ונהר הוויסקי הבוער – במהלך הבליץ הגרמני על קליידבנק במלחמת העולם השנייה, מזקקת Auchentoshan ספגה פגיעה ישירה שהשמידה לחלוטין אחד ממחסני היישון שלה. חביות רבות עלו בלהבות, וזרם של ויסקי בוער וזהוב פרץ החוצה כמו "נהר של אש נוזלית" הישר אל נהר קלייד הסמוך – מראה שבוודאי היה מרהיב (אם כי כואב ללבו של כל חובב ויסקי). אגב, את המכתש הענקי שהותירה אותה הפצצה מילאו במים והפכו לבריכת קירור; כך שהאגם התמים שקדם לכניסה למזקקה הוא בעצם מזכרת רועמת מאותם ימים.
3. מייסד אירי ומסורת מפתיעה – אולי יפתיע אתכם לדעת שמי שייסד את מזקקת Auchentoshan בשנת 1823 היה דווקא מהגר אירי בשם ג'ון בולוך. כן – אירי בגלזגו, מה שעשוי להסביר מדוע אימצה המזקקה מלכתחילה את מנהג הזיקוק המשולש האירי. במילים אחרות, Auchentoshan נולדה עם קצת "DNA אירי" בלב סקוטלנד, ולא פלא שהגישה הייחודית הזו ליוותה אותה מאז ואילך בכל דור של בעלי המזקקה.
4. לפני שהיה "Auchentoshan" – המזקקה לא תמיד נשאה את שמה הגאלי המפורסם. בתחילת דרכה היא נקראה למעשה "מזקקת Duntocher", על שם האזור המקומי בו הוקמה. רק בשנת 1834, לאחר שנמכרה לבעלים חדשים, שונה שמה ל"Auchintoshan" – אז כתבו זאת עם "i" ולא עם "e". מאוחר יותר התפתח האיות ל"Auchentoshan" כפי שהוא כיום. אז אם תתקלו אי פעם בשם Auchintoshan במסמכים עתיקים, דעו שזו לא טעות כתיב אלא גלגול היסטורי של המזקקה.
5. דרמים חינם בהשקת ספינות פאר – למזקקה הזו יש היסטוריה של רוח קהילתית (וסתם תירוץ לתת דרם טוב). בשנות ה-30 של המאה הקודמת היא אפילו חילקה דרמים (מזיגות ויסקי) בחינם לתושבים שחגגו את השקת אוניות הנוסעים המפורסמות RMS Queen Mary (בשנת 1934) ו-RMS Queen Elizabeth (ב-1938). תארו לכם: ספינת פאר חדשה מחליקה למים, ובידכם כוסית ויסקי משובח על חשבון הבית – ככה Auchentoshan טיפחה יחסי שכנות טובים, בסטייל סקוטי חלקלק במיוחד.
6. כשמבשלת בירה מנהלת מזקקה – עולם הוויסקי ועולם הבירה נפגשו גם מבחינה עסקית. בשנת 1960 נרכשה המזקקה על ידי מבשלת הבירה הסקוטית J.& R. Tennent. טננט אפילו בחרו להשתמש בלתת (שעורה מונבטת) ממבשלות הבירה שלהם באדינבורו לצורך ייצור הוויסקי של Auchentoshan. כנראה שהם רצו להעביר קצת מ"טעם" הבירה אל הוויסקי – שידוך בלתי שגרתי בין עולם הבירה לעולם הוויסקי, אבל היי, סקוטלנד תמיד אהבה ניסויים נועזים עם אלכוהול.
7. נבנה מחדש – גרסת 1969 – עם כל הכבוד להיסטוריה הארוכה, המזקקה שאתם רואים היום מודרנית באופן מפתיע. ב-1969, כאשר היזם אדי קיירנס רכש את Auchentoshan, הוא החליט להרוס את המזקקה הישנה ולבנות אותה כמעט לחלוטין מחדש מן היסוד. לכן, למרות שהמותג עצמו נוסד במאה ה-19, רוב מבני הייצור הנוכחיים הם פרי שיפוץ ושדרוג משנות ה-70 של המאה ה-20 – פרט שלא רבים מעלים על דעתם כשהם לוגמים "סינגל מאלט" עם שם כל כך עתיק ואריסטוקרטי.
8. מחומר גלם בבלנדים לכוכב סולו – במשך חלק ניכר מהמאה ה-20, מזקקת Auchentoshan לא ממש כיכבה כמותג עצמאי, אלא שימשה כמרכיב חשוב בכמה בלנדים סקוטיים ידועים כמו Deerstalker, Duncan MacGregor ו-Crown Vat. במילים אחרות, הוויסקי המשובח שלה התחבא אז מאחורי תוויות של אחרים. אך כיום המצב שונה לגמרי: 100% מהתפוקה של המזקקה מוקדשת לביקבוק כסינגל מאלט Auchentoshan בלבד. בניגוד למזקקות אחרות שחלק מתוצרתן עדיין "נבלעת" בתוך בלנדים, כאן החליטו שהמוצר של Auchentoshan טוב מספיק כדי לעמוד לגמרי בזכות עצמו – ואין ספק שהאסטרטגיה הזו השתלמה.
9. המאלט האורבני וקוקטיילים לנשמה – Auchentoshan שינתה גישה תדמיתית בעשורים האחרונים. במקום לשווק רק למסורתיים (דמיינו קילט ומקטרת), המותג ממוצב היום כ"מאלט אורבני" הפונה לדור חדש של חובבי ויסקי הרפתקנים. כן, קראתם נכון – בשנים האחרונות עודדו אותנו לערבב Auchentoshan אפילו בקוקטיילים! לא מעט ברמנים בלונדון ובערים טרנדיות אחרות אימצו אותו כבסיס לקלאסיקות כמו וויסקי סאוור וכדומה – חילול הקודש בעיני השמרנים, אך גישה מרעננת שמביאה את המותג לקהל חדש ומתוחכם.
10. חביות יין בורדו – יוקרתי ויקר – מלבד חביות הבורבון והשרי המסורתיות, Auchentoshan לא מפחדת לחשוב "מחוץ לחבית". כ-10% מהוויסקי שלה מתיישן בחביות יין בורדו אדום, שמעניקות טעמים פירותיים עמוקים – אבל התענוג הזה לא זול. כל חבית יין צרפתי שכזו עולה למזקקה בערך יותר מאשר חביות ברבן רגילות. השקעה רצינית בעץ יוקרתי, אבל מי אמר שתחביב אלגנטי כמו שלנו אמור להיות זול?
11. כשהמשפחה הפכה לתאגיד – המעבר ל-Morrison Bowmore Auchentoshan ידעה לא מעט גלגולים עסקיים עד שהפכה לחלק מהבית היוקרתי של Morrison Bowmore Distillers בשנת 1984. מאחורי הסיפור עומד היזם (ולימים ה’מגנט’ של עולם הוויסקי) סטנלי פ. מוריסון, שבאותם ימים החזיק גם במזקקות Bowmore ו-Glen Garioch. כך נוצר “משולש” משפחתי-תאגידי תחת Morrison Bowmore, שנתן ל-Auchentoshan רוח גבית כלכלית ושיווקית. מה שהתחיל כעסק משפחתי חמים-אבל-קטן, הפך בהדרגה לחלק מהאימפריה של מוריסון. מצד אחד, זה העניק למזקקה אפשרות ליהנות מחביות טובות יותר (וממותג חזק הרבה יותר), אך מצד שני – כמו כל תאגיד, תמיד יש מי שטוענים ש”הקסם המשפחתי” הלך קצת לאיבוד בדרך.
12. הכניסה לעולם היפני – Suntory, Beam ומה שביניהםבשנת 1994 רכשה תאגיד Suntory היפני את מלוא הבעלות על Morrison Bowmore Distillers, כולל Auchentoshan, והפכה אותה רשמית לחלק מקבוצת הענק המזרח-אסייתית. שינוי הגוון ליפני הביא איתו דגש אסתטי ורעיוני אחר – יש הטוענים שזה חיזק את השאיפה לדיוק וטוהר טעמים בזיקוק המשולש של המזקקה. אבל הסיפור לא נגמר שם: ב-2014 התמזגה Suntory עם Jim Beam האמריקאית ונולדה חברת Beam Suntory – תאגיד אלכוהול בינלאומי אימתני שמחזיק בין היתר גם ב-Maker’s Mark, Laphroaig, Bowmore, ועוד. היום, גם תחת המטרייה היפנו-אמריקאית, ממשיכה Auchentoshan לשמר את האופי הקליל והאלגנטי שלה. תאגידים ענקיים או לא – אף אחד לא מתווכח עם ויסקי שמרגיש כאילו ערבבו לתוכו קרני שמש סקוטיות עם קמצוץ זן יפני. לחיים!
Comments